אודות ורדה בן טל

היכולת להשתנות, התקווה, האופטימיות והשמחה על כך – הן הקסם הגדול של חיי.

חייתי בגוף חלש וגרום בגיל צעיר, והודות ליוגה ולמודעות אני חיה היום, בשנותי הבוגרות, בגוף חזק וגמיש. .

בתקופות שונות היכרתי בדידות, חוסר-אונים, דיכאון, חוסר ערך-עצמי, ביקורת עצמית ועוד כל מיני...

וגם חוויתי אהבה, שמחה, יצירתיות ועצמה.

נעשיתי מודעת לניווט הפנימי בין העולמות הללו, והגעתי למסקנה ברורה: גן העדן והגיהינום - שניהם כאן; לא אחרי מותנו כי אם לפני. לשניהם שערים פתוחים לרווחה ואנחנו בוחרים באיזה מהשערים נעבור.

בוחרים?

כן!

ברגע מכונן, בעת שסבלתי כאב פיזי ורגשי עז, ראיתי את שני השערים, את זה המוביל אל הקל והשמח מצד אחד ואת זה המוביל אל הקשה והעצוב ממולו, ומעין מגנט איתנים משך אותי אל הקשה ועצוב.

אבל ברגע הזה גם נדלק אור. הבנתי שמשהו בתוכי, בעצמה גדולה, בחר בקשה. ידעתי שזו אני שבחרתי. זה היה אורה של מודעות. חיבקתי ועטפתי את כל כולי, וידעתי שבהמשך אוכל לבחור אחרת. שזו עבודת חיי.

 

 

ורדה בן טל

 

קצת כרונולוגיה

נולדתי ב-1951.

אני אם לשני בנים בוגרים, סבתא לנכדה, חיה בקריית טבעון.

גדלתי בבית משכיל, אידיאליסטי ורציונליסטי שלא ייחס ערך רב לרגש ולביטוי הרגש. מכאן מתחיל המחקר שלי על משמעויות הרגש בחיינו.

עסקתי עשרים שנה באמנות, בעיקר באריגת שטיחי קיר. בכלל זה למדתי אמנות לתואר ראשון ושני, ולאחר מכן לימדתי במכללות.

במשך שבע שנים עבדתי בתרגום ובעריכה, ובכך הכנתי את עצמי למפעל הכתיבה של הספר.

בגיל 45 (1996) הגעתי לראשונה לקורס יוגה. היה לי קשה, מאוד קשה, אבל ידעתי שבאתי הביתה.

בגיל 48 (1999) התחלתי את לימודי עם "אושר" ואחר-כך גם עם "תמורה", באמצעות התקשור וההדרכה של הר-אל שפירא.

בגיל 50 (2001) עברתי קורס מורים ליוגה במסגרת ארגון שיווננדה העולמי, ומאז אני מלמדת בסטודיו פרטי בביתי שבקריית טבעון

בגיל 59 (2010) התחלתי לקבל את ההכתבות לספר ולקורס שאני מציעה בזאת.

אני בהודיה ענקית לחכמת היוגה, למורי שבגוף ושלא בגוף, למשפחתי ולשותפי לדרך, לאלוהות. וגם לעצמי, על שלא ויתרתי.

 

עין

מה הוביל אותי לכתיבת הספר ולהוראת יוגה והאמת הפנימית?

מה קורה כששני יובלים מתאחדים לנהר אחד?

יובל אחד של היוגה, דרך עתיקת יומין, עתירת ידע ומסורת,

והיובל השני לימוד חוזה הנשמה שלי עם אושר ותמורה, שהוא אינדיבידואלי במהותו.

הייתי מתרגלת בהקשבה לגוף ועלו בי תכנים רגשיים. התייעצתי עם תמורה מה נחוץ לי ללמוד כדי שאוכל

להנחות את תלמידי אל הרובד הזה בתוכם.

היא ענתה שאין כל צורך לפנות אל מחוץ ליוגה, כי היוגה המקודדת בקוסמוס מכילה את התכנים שאני מחפשת.

היא הציעה לעבדם לרמת ההבנה האנושית שלי ולהעבירם אלי. זה היה בחודש מאי, שנת 2010.